פונדקאות בישראל לכולם
פונדקאות בישראל לכולם
נשיאת בית המשפט העליון וארבעה שופטים נכבדים יישבו הבוקר בהרכב שבידיו לתקן עוול בן 20 שנים. הזכות הבסיסית להורות נמנעת מאלפי אזרחי המדינה ללא שום בסיס חוקתי או מוסרי. אני קובע זאת לא רק כאחד ממגישי העתירה שתידון הבוקר, אלא גם ברוח פסיקה קודמת מלפני 14 שנים, לפיה חוק ההסכמים לנשיאת עוברים מפלה נשים יחידניות וזוגות חד־מיניים.
חמש פעמים נקראה המדינה ב–14 השנים הללו לתקן את סעיפי חוק הפונדקאות, כך שתימנע האפליה בהם, ודבר לא נעשה. 20 שנים מאז חוקק החוק, 14 שנים מאז הדיון הראשון בבית המשפט העליון, חמש הפצרות מפורשות ואפס תוצאות. אם לא די בכך, הרי שוועדה מקצועית שהקימה הממשלה לפני שש שנים קבעה, כי יש להיענות לקריאת העליון ולתקן את העוול החקיקתי. ובכל זאת, את הצעת החוק — הצעה ממשלתית יש לומר — בחרו הממשלות לקבור קבורה ביורוקרטית.
הדיון אשר יתקיים הבוקר איננו ויכוח על עובדות או על פרשנות שלהן. אין בו צודקים וטועים, אלא רק מפלים ומופלים. באולם בבית המשפט לא יוכלו לשבת אלפי ילדי הפונדקאות שהבאתם לישראל עלתה מאות מיליוני שקלים. הוריהם הם אזרחים העומדים בחובותיהם האזרחיות, אך בבואם להקים משפחה נזרקו אל מעבר לים. אבל הבוקר יופנו אל שופטי בית המשפט העליון עיניהם של ישראלים וישראליות שלא מבינים במה שונה אזרח אחד ממשנהו, וכיצד ייתכן שכולם מסכימים על העובדות, אבל במציאות, החוק תקוע, ללא שינוי.
הדיון אינו עוסק בלגיטימיות של הפונדקאות — היא הרי מזמן מוסדרת בחוק הישראלי ורשויות המדינה מספקות לה גב ותמיכה מלאה. העתירה אף אינה מבקשת לשנות לבלי הכר את המצב הקיים בכל הנוגע ליחסה של המדינה לקהילת הלהט"ב, מעבר לחקיקת הכנסת ופסיקות קודמות של בית המשפט העליון. היא אפילו לא מבקשת לכפות על הממשלה החלטה המנוגדת לקביעות המקצועיות של אנשיה.
חיינו. שוויון, צדק, מוסר וחוק — אלה הם מושגים שאין ולא יכולה להיות סתירה ביניהם. ואולם, במשך 20 שנים הם נהפכו לחלולים וחסרי משמעות. לא ייתכן שהקמת משפחה תהיה זכות השמורה רק לאלה המקיימים אורח חיים אחד ולא אחר. זה לא דמוקרטי, לא יהודי, ולא עומד במבחן הפסיקה של בית המשפט. אנחנו בידיכם.
