סיפור גיי אישי נתקעתי בשלג בירושלים

זכות העמידה מפתיע עם סיפור חדש, עדכני ולוהט למרות השלג!

ביום חמישי זומנתי לישיבה בירושלים בשמונה בבקר. אני מתגורר ברמת השרון ובגלל מזג האוויר הסוער ('סופה' הוא כונה בתקשורת) יצאתי בשש לדרכי.
שמי רז, נשוי לטלי, מהנדס אלקטרוניקה ועובד בתעשיות הביטחוניות.
הפגישה במשרדי החברה בהר חוצבים בירושלים נקבעה על מנת לבדוק סופית את התוכניות של המוצר הביטחוני הסודי שהתחייבנו לספק לכוחות הביטחון ואשר היה לקראת פיתוח בשלבים הסופיים.
די בקושי הגעתי בשמונה וחצי למשרדים בהר חוצבים. שלג כבר התחיל להיערם בדרך ובעיר ירושלים, אבל הרכב, הצליח לפלס דרך בנסיעה אטית עד החניה של החברה.
דורי קיבל אותי ומיהר למזוג לי ספל קפה, אך הנחית עלי מהלומה ובישר לי שהישיבה לא תתקיים היות ואריק, המהנדס הראשי, המתגורר בשכונת גילה, תקוע בבית ולא יוכל להגיע.
ישבתי עם דורי עשרות דקות על התוכניות ובעצתו מיהרתי לצאת בדרכי אל השרון. מפלסת שלג עבדה על פינוי הציר בדרך בגין, כך שהצלחתי די מהר להגיע לכביש מספר אחת, ליציאה מהעיר. חייל צעיר שעמד בטרמפיאדה ללא מעיל, סימן לי לעצור לו. עצרתי. היה קפוא והוא נכנס במהירות.
"טרוף לצאת בלי מעיל." הערתי לו כמו אימא פולניה דואגת.
"לא חשבתי שיהיה כל כך סוער." חייך אלי חיוך מתוק עם זיפים בצבע שטני, ועיניים ירוקות -חתיך ממש. הפעלתי את החימום למקסימום על מנת שיפשיר.
"לאן?" שאלתי.
"לא חשוב, העיקר לצאת מהכפור הזה." ענה.
"ובכל זאת, לאן נוסע?" התעקשתי.
"אני משרת בבקעה ונוסע הביתה, לגבעתיים." השיב, "לאן אתה?"
"מקווה להצליח להגיע לרמת השרון."
התחלתי לנסוע בנסיעה אטית בירידות מירושלים לכיוון סיבוב מוצא. השלג המשיך להיערם יותר ויותר. הסופה השתוללה מחוץ לרכב. בקושי היה שדה ראיה. מכונית הוולוו שלי דווקא התגברה על כמה קטעים קשים, אם כי פה ושם החליקה. בצד הדרך ראיתי מכוניות שנתקעו. חלק מהנהגים עמדו מחוץ לרכב ונראו די מיואשים. רובם הסתגרו במכוניות והמתינו.
בשלב מסוים, כמה מאות מטרים לפני סיבוב מוצא, המכוניות שנתקעו לפני חסמו את הדרך ולא ניתן היה להמשיך בנסיעה.
"באסה!" התעצבנתי.
הבנתי כי הסיכוי להגיע היום הביתה הולך ופוחת כיוון שהדרך נחסמה לגמרי בכלי הרכב שנתקעו בשלג. ידעתי שהרכב יישאר תקוע, אבל קיוויתי שיחלצו אותנו מהמצב המחורבן.
"אפשר לעשן?" שאל החייל.
"אם המצב היה נורמאלי הייתי מסרב לך אבל כיוון שנראה שאנחנו עומדים לבלות כאן שעות רבות, לא אמנע בעדך." זרקתי במין חוסר ברירה.
"אני אסף." גילה לי כשהצית סיגריה.
"רז." השבתי, "כולם קוראים לי רזי."
"שם יפה." ענה לי בחביבות.
פטפטנו מעט. אסף סיפר על שירותו הצבאי. לא שאהב במיוחד את הצבא, אבל לדבריו אינו משחק ראש קטן.
"איפה אתה שירת?" שאל.
"הייתי קצין במודיעין," החזרתי, "בגלילות."
"גיי לילות." צחק.
"למה?" שאלתי.
"יש לכם מלא גייז במודיעין." אמר כשהוא צוחק.
"יותר מאשר ביחידות אחרות?" התעניינתי.
"ככה אומרים. שבמודיעין ובמשטרה הצבאית משרתים הכי הרבה הומואים."
"וואלה." פלטתי.
"מת להשתין." זרק לפתע.
"גם לי לא יזיק לפני שיהיה גרוע יותר בחוץ." אמרתי.
יצאנו שנינו מהרכב. הרוח השתוללה כשפתיתי שלג יורדים מעל בקצב רציני ומערימים יותר ויותר את השלג שעל הכביש והקרקע.
עמדנו אסף ואני זה ליד זה, הוצאנו את הבולבולים הקופאים ושתן צהבהב המיס את השלג.
"יש לך זין יפה." זרק לי לפתע, מפתיע אותי.
"ככה אתה יכול לקבוע?" שאלתי ולא הסתרתי הנאתי מהמחמאה.
"אני מבין בזין." אמר ועדיין לא ירדתי לסוף הבנתו.
"אני מבין יותר בכוס." אמרתי, צוחק.
"בנות זה לא הקטע שלי." אמר כשנכנסנו חזרה לרכב שמנועו דלק. החימום עבד על מנת שלא נקפא ובתוך הרכב היה ממש נעים.
"גיי?" שאלתי.
"אפשר להגיד." השיב אסף מעט במבוכה, ועכשיו הבנתי מהיכן נובעת בקיאותו בהומואים המשרתים במודיעין ובמשטרה הצבאית.
"כן זין זה דבר חמוד." זרקתי משפט סתמי ודי מטופש.
"אני מת על זין." התוודה אסף
"וואלה." הייתי נבוך, חושב על אשתי היקרה שתיתן לי ודאי לחדור לכוס שלה כשאשוב מנסיעת הקיפאון.
"רוצה מציצה?" שאל אסף וחייך את חיוכו הכובש.
"ככה סתם? כאן?" גמגמתי את מבוכתי.
"מעדיף בחוץ, בשלג?" צחק אסף ושלח יד אל מפשעתי.
הזין התחיל לעמוד לי. לא התנגדתי. הרעיון להעביר שעות ברכב התקוע עם בחור שיכול לענג אותי דווקא מצא חן בעיני.
היד של אסף פתחה את רוכסן מכנסי ואת החגורה. היד שלו כבר הפשירה והייתה די חמימה כשנגע בבטני התחתונה וחפן את הזין המתהדר שלי ואת אשכי בכפות ידו.
הנייד שלי צלצל, זו הייתה אשתי, טלי.
"המצב לא מעודד מותק." אמרתי. "אנחנו תקועים ברכב בשלג ביציאה מירושלים." הסברתי לה.
"אנחנו?" שאלה.
"אהה… נמצא איתי אסף, חייל שיצא לשבת ולקחתי כטרמפיסט." הסברתי ואסף לחץ לי בחוזקה את האשכים "היי!" פלטתי.
"רזי, קרה משהו?" נשמעה מודאגת.
"לא. לא. מאמי. סתם קפוא." שיקרתי. "מותק תתקשרי למוקדים, למשטרה, לעיריית ירושלים, למישהו שניתן יהיה להבין ממנו לקראת מה הולכים. אני מעדיף לשמור את הסוללה לשיחות איתך. נקצר. כשהיה לך מידע עדכני, תתקשרי. ביי מתוקה, אוהב אותך." סיימתי.
"נשמע שאתה באמת אוהב אותה." אמר אסף.
"כן. בהחלט. במיוחד שהיא בהריון די מתקדם." אמרתי.
"אז בטח אתה לא מזיין מספיק." חזר אסף לשחק לי באשכים.
"פחות מאשר פעם." השבתי, "ונחמד מצידך ששיחקת לי בזמן שדיברתי עם האישה."
הוא פטר אותי בחיוך מתוק. "מוטב שנעבור לספסל האחורי." הציע אסף ושנינו התגלגלנו למושב האחורי מבלי לצאת שוב מהרכב.
אסף משך את מכנסי הפתוחים כלפי מטה, משך גם את התחתונים שלי. הזין שלי פרץ באון.
"ניחשתי נכון כשאמרתי שיש לך זין יפה." צחקק ומיד התכופף למפשעתי ובלע את כיפת הזין הזקור בין שפתיו העבות.
"אוחחח…" גנחתי נהנה ממגע שפתיו.
זיפי הפנים של אסף עקצצו במגע עם הזין שלי ואשכיי, מן הרגשה שלא חוויתי מעולם, ומגע שפתיו ולשונו היו ממש מקצועיים וגרמו לי עונג רב.
"אם תוקעים אצבע בתחת זה נעים יותר." ניסה כשאצבעותיו גיששו לעבר ישבניי.
"בטוח?" פקפקתי.
"הומואים מזדיינים בתחת לא רק בגלל שהם מחפשים חור, ההרגשה של זין בתחת היא נפלאה." שלח אצבע אחת והתחיל לדפוק לי את החור.
לא ממש נהניתי אם כי ההרגשה הייתה מסקרנת. לא הפסקתי את אסף מלדפוק לי את חור הישבן עם האצבע, מה גם שהמשיך למצוץ לי את כיפת הזין, וללקק את העמוד ואת האשכים.
"רק שלא תגיד שאתה רוצה לדחוף לי זין לתחת." התגוננתי.
"זה לא, אם כי לא אתנגד שהזין שלך ייכנס לי לחור הישבן." צחק.
"אנ'לא חושב שזה יקרה." אמרתי נחרצות.
"נחכה ונראה." החייל היה הרבה יותר אופטימי ממני.
"איך קוראים אצלכם לכאלה שאוהבים זין בתחת?" שאלתי, ממשיך ליהנות מהמציצה.
"כל ההומואים אוהבים זין בתחת." השיב.
"לא. לא לזה התכוונתי. יש הגדרות אצלכם לכאלה שאוהבים לזיין וכאלה שאוהבים לקבל." הסברתי.
"אהה, אתה מתכוון לאקטיביים ופסיביים." הסביר.
"כן. כן. בדיוק. ואתה מן הסתם פסיבי." אמרתי.
"לא מדויק. לא ממש. אני מה שנקרא ורסטילי. גם וגם, אבל מעדיף לקבל זין טוב, כמו שלך." משך לי את הכלי בחוזקה.
אסף הוריד את המכנסיים. הוא היה די חלק. פלומה קטנה צמחה לו מעל הזין. הביצים שלו היו מאוד חלקות והזין בהחלט בינוני ולא עבה כמו שלי.
שיחקתי לו בזין והוא נהנה בחיוך רחב של שביעות רצון.
אסף הכניס את ידו מתחת לחולצה שלי והתחיל למזמז לי את החזה השעיר.
"וואוו אתה ממש שעיר." כמעט צעק.
"חומד, אני הדבר היחיד שיש לך כאן מכל העדפותיך." אמרתי, "אם כי אתה יכול לעבור למכונית אחרת." צחקתי.
"לא. לא. אל תיעלב. אני דווקא אוהב חזה שעיר, אם כי אני ממש חלק, אלא שרוב ההומואים מסירים שיער." הסביר.
היד של אסף שייטה לי על החזה. אצבעותיו צבטו לי את הפטמות או שמשכו מעט את שיער החזה. הפה שלו המשיך למצוץ לי את הזין והתחלתי לדפוק לו את הפה, כאשר הישבנים שלי דחפו מלמטה בקצב הולך וגובר.
"נהנה סטרייטי?" שאל כשהוא צוחק.
"אתה טוב. יותר טוב מאשתי." החמאתי לו.
הזין שלי המשיך לדפוק את הפה של אסף בשפשופים רבים בין השפתיים העבות שלו. אצבעותיו שיחקו לי באשכים ובשיער הצומח עליהן. הרגשתי את הביצים הגועשות שלי ופרץ אדיר של שפיך חמים נורה לתוך פיו של אסף שהופתע מהמהירות, העוצמה והכמות.
חלק מהשפיך נבלע בפיו של אסף אך הרוב נשפך עלי ועל מושב הוולוו.
"זה היה מעולה חייל." חיבקתי אותו.
הוא הצמיד את שפתיו לשפתי. נשק לי. למרות שהיה לי מאוד נעים, גם בהבל פיו החמים שיצא על פני, לא החזרתי לו נשיקה של ממש, אף כי לשונו חדרה לתוך פי.
"לשירותך סטרייטי." חייך, "תמצוץ לי?"
קצת הופתעתי למרות שהיה זה אך טבעי שהנער יבקש את ליטרת הבשר המגיעה לו.
"המממ…" נהמתי.
"אני אדפוק לך ת'פה ואתה תזיין לי את התחת." אמר.
"בוא'נה ילד, אתה ממש מפליג למרחקים. בטח תכף יפנו אותנו." ניסיתי לדחות.
"תהנה מכל רגע." אמר. מה שנכון.
הבטתי בזין של הנער. זין חמוד. במוחי עברה המחשבה שבקרוב טלי תלד בן זכר ויהיה לי בולבול משלי, אבל מיד ברחתי מהמחשבה הפדופילית שלי. בחיי, מאז הנעורים ועד היום, ראיתי מאות בולבולים, אבל מעולם לא חשבתי שבולבול זקור יכנס לפי ויצפה למציצה ולהשפרצה הגונה לגרוני.
"יאללה רזי, לפני שהיא תתקשר שוב." הזכיר לי שביקשתי מטלי לברר אודות החילוץ שלנו.
"תהיה עדין איתי." ביקשתי מתלבט כיצד לגשת אל הזין המאיים מול פני.
"יש לך זין חמוד." אמרתי והתחלתי ללקק אותו.
"חמוד, אבל לא גברי כמו שלך, מה שמכונה אצלנו 'מצוייד'." הסביר והחל לגנוח בקול, כנראה בכוונה, כאשר הלשון שלי החליקה שוב ושוב לאורך צינור הזין החמים של אסף.
"תבלע בייבי." התחיל להחדיר את הכלי שלו לתוך פי, "ואתה יכול לשחק לי בביצים, אם לא איכפת לך." ניסה למצות את מירב העונג.
ואם איכפת לי? יעזור לי עכשיו?
פתחתי מעט את השפתיים ואסף מיהר להשחיל לי רק את כיפת הזין שלו. ההרגשה הייתה מוזרה, אבל לא דרמטית. דווקא אהבתי את הטעם שהתפשט בחלל פי. התחלתי למצוץ לו את הזין. אצבעותיי חפנו את הביצים שלו. לחצתי מעט והוא צעק. נבהלתי ושחררתי.
"טעים רזי?" שאל והתחיל להשחיל את הזין החמים שלו עמוק יותר ויותר לתוך הגרון שלי. מזלי שהזין של אסף פחות משמעותי משלי. הוא התחיל לדפוק לי את הפה בתנועות משגל, קדימה ואחור. ישבתי על המושב האחורי, אסף עמד על ברכיו ואת הזין שלו הביא מול פי.
"אתה יכול לדפוק לי את הישבן עם האצבע רזי." המשיך לנסות לחרמן אותי.
תחילה היססתי. אחר כך התחלתי ללטף את הישבנים הנעימים, החלקים, של אסף ולאט לאט דחפתי אצבע לישבן שלו שנכנסה עמוק ככל שהוא דפק לי את הפה והגרון.
"טוב רזי. אתה טוב." עודד אותי, "ואתה יכול להוסיף עוד אצבע, אפילו שתיים." המשיך לאתגר אותי.
"ככה עושים ההומואים?" זרקתי קצת במבוכה.
"ככה מתחילים ההומואים." אמר, "אני רוצה את הזין שלך רזי." המשיך, "עמוק בישבן שלי."
"המממ…" היססתי.
הוא דפק לי את הפה במהירות. נכנס ויוצא.
כאשר אסף צעק, "אני גומררררררר!" נפלט מהזין שלו שפריץ עז של שפיך ישר לתוך גרוני. נחנקתי והתחלתי להשתעל ולפזר את השפיך של אסף לכל עבר.
מישהו נקש על החלון. הבל הנשימה והאדים כיסו את החלונות ואת שדה הראיה גם מבחוץ וגם מבפנים. היינו במצב שלא ממש התאים לי שמישהו יציץ לתוך הרכב ויראה אותנו בעירום. מאידך המנוע עבד והיה ברור שמישהו נמצא ברכב.
"צריכים משהו?" צעק מישהו מבחוץ.
האמת היינו די רעבים, צמאים. הייתי מת לכוס תה חמה, אבל בנסיבות הלבוש שלנו נאלצתי לצעוק, "לא. לא. הכל בסדר."
האיש הניח לנו. פנה כנראה לרכב אחר.
השפיך שפלט אסף היה מפוזר בכל מקום. מצאתי איזה טישו לנגב אותו.
אסף התחיל להעמיד לי את הזין במזמוזי אצבעות. ישבתי על המושב האחורי. אסף קיפץ מעלי והחל למצוץ לי את הזין. שיחק לי באשכים ונשק לגופי. הוא ניסה לנשק אותי גם על השפתיים, אבל לא ממש נעניתי לו.
"אתה חייב לזיין אותי רזי." אמר ודאג שהזין שלי יעמוד כל הזמן.
"אמנם בא לי לדפוק אותך ילד, אבל בלי גומי אנ'לא מזיין גוף לא מוכר, אפילו שאתה נורא חתיך וסקסי." אמרתי לו וליטפתי את הישבנים שלו.
אסף שתק. פשפש בתרמילו ושלף מתוכו קונדום עטוף בנייר כסף.
"אני רואה שהצבא צועד לא רק על קיבתו." צחקתי.
"הצבא עומד על שלו." אמר והחל לגלגלי את הגומי על אברי הזקור.
הנייד שלי צלצל שוב.
"אשתי," אמרתי באי חשק. מקלקלת לי את רגעי ההנאה. "כן מתוקה?" עניתי.
"רזי, בשעה הקרובה יחלצו אותך לבניני האומה, הוקם שם מטה לתקועים בדרך, ודיברתי עם אחי ניר, הוא ינסה להגיע לבניני האומה עם הג'יפ שלו." עודדה אותי.
"יופי מתוקה." אמרתי ומיד ניתקתי.
"עוד מעט תוכל להכיר את אח של טלי." אמרתי לאסף.
"כן, הבנתי שהוא יבוא לחלץ אותנו." אמר.
"אבל ניר לא סתם מחלץ, הוא גם חתיך וגם גיי, כמוך." תקעתי לאסף.
"וואלה!" התלהב אסף וחזר לשפשף לי את הכלי, להקשותו למקסימום ולמתוח את הקונדום שהיה מולבש לי על הזין. אסף נעמד על ברכיו על המושב, וכרע לחצי שכיבה כשישבנו מולי. "קדימה רזי, דפוק אותי, תראה מה סטרייט מצויד יודע לעשות." אתגר אותי.
נעמדתי על ברכי. הזין הזקור שלי מול חור הישבן של אסף. הכנסתי את הכלי העבה שלי באיטיות לחור הישבן שלו והתחלתי לזיין אותו כשאני דוחף בחוזקה ומשתחל עמוק לתוך החור שלו.
"אוחח… זה טוב." החמיא לי אסף.
תנועות המשגל הרעידו את הרכב. יכולתי להבחין כי קטעים מהשלג שכיסה את המכונית נשמטו לעבר הכביש המושלג מנענועי הישבן של אסף.
"אתה טוב רזי." החמיא אסף בזמן שדפקתי אותו בחוזקה.
החלפנו תנוחה. הוא נשכב על גבו. הרמתי את רגליו על כתפיי וכשעיניו ננעצות בעיני זיינתי אותו בישבן כשידי מלטפות את חזהו החלק, צובטות בפטמותיו ומשחקות לו בזין.
הוא פלט לפני. כשהשפיך שלו עף לכיוון פניו הוצאתי את הזין מישבנו, הסרתי את הקונדום, שפשפתי מעט והוספתי את השפיך הלבן כשלג לפרצופו של אסף.
"היה מעולה אבא." הקניט אותי, "לא מגיעה לי נשיקה?"
התכופפתי אל פניו ונשקתי לו.
לאחר שנרגענו התנגבנו, התלבשנו וישבנו שותקים דקות ארוכות.
"שנים שלא זיינתי מחוץ לבית." אמרתי כלא מאמין.
"לא בוגד באשתך?" שאל.
"מאז הנישואין שכבתי רק איתה, חוץ מ…" סיננתי בין שיני.
"חוץ מ…?"
"חוץ ממך." אמרתי לאסף.
רבע שעה לאחר מכן נפתחה דלת הוולוו. "של מי הרכב?" שאל איש משטרה שנראה די קפוא.
"שלי." השבתי.
"שמע," אמר, "הרכב נשאר כאן. אין מצב לפנות אותו עכשיו. אתם צאו ותצעדו בערך מאתיים מטרים במעלה ההר, יש שם רכב פינוי שיפנה אתכם." חתם, לא ציפה לתשובה ועבר לרכב הבא.
יצאנו אל מחוץ לרכב. גובה השלג שנערם מסביב לרכבי ולכלי רכב רבים מסביב הבהיר כי אין סיכוי לצאת מכאן עם הרכב. כיביתי את המנוע, נעלתי את הרכב לאחר שלבשתי את מעילי לקחתי את התיק עם התוכניות והלפטופ.
אסף המסכן נאלץ לצעוד בקור הנוראי שלווה ברוחות סוערות אל רכב ההצלה והפינוי. כאן הגישו לנו תה חם.
שעתיים לערך המתנו בבנייני האומה. התקשיתי להאמין שניר יצליח להגיע, אבל הוא הפתיע ובא.
ניר הסיע אותי בדרכים עוקפות בנסיעה מאוד ארוכה לביתי ברמת השרון. אחר כך הסיע את אסף לביתו בגבעתיים. ברור שסימנתי בזיכרוני לברר עם ניר האם הנסיעה המשותפת של שני ההומואים הניבה תוצאות מעבר לנסיעת טרמפיסט.