הסאונה שכבשה את תל אביב!

0
0

הסאונה שכבשה את תל אביב!
הגעתי לשם קצת אחרי חצות וכבר בכניסה הבנתי שאני הולך ליהנות. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בסאונה בקרליבך בתל-אביב ומאוד הופתעתי מהתור הארוך העמוס בחתיכים ומדד החרמנות הרקיע שחקים. “תור אופייני לסופ”ש”, הם סיפרו לי ואמרו שזו סאונה ברמה אירופאית, הכל חדש, נקי, מרווח, יש רחבה לריקודים ותמיד מביאים דיג’יים מעולים. היה לי קשה להתרכז במילים שיצאו להם מהפה והעדפתי להסתכל על איברים אחרים, וליהנות מהמחשבה שממש עוד שנייה אראה אותם בתחתונים או במגבת, מזיעים מאדים או ערומים בג’קוזי.

15

 

 

 

 

 

 

אחרי כמה דקות נכנסתי פנימה ובדיוק כמו במדריד, בברלין, בריו דה ז’נרו ובהמון סאונות אחרות ברחבי העולם, קיבלתי צמיד אלקטרוני ועליו המספר ללוקר אישי. התפשטתי ונשארתי במגבת, מתאים את עצמי לגברים האחרים שהסתובבו סביבי ושלחו מבטים וידיים. המוסיקה של עופר ניסים נוגנה ברקע והחלטתי לראות מה יש לסאונה להציע לי, המום ממגוון הגברים המקומיים והתיירים בכל הגילאים ובכל הצבעים. לרגע הרגשתי כמו במלתחות בחדר הכושר כשמלא חתיכים מתפשטים יחד, רק כשבסאונה קל יותר לפלרטט, לגעת כשזה בהסכמה ולקחת קונדום מהבר ולשכב בתא או בסאונה מול כולם.

14

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהר מאוד מצאתי גבר חמוד שהציע לעשות לי סיור וגם הרבה מעבר. אחרי רחבת הריקודים והבר, חלפנו על פני חדר גדול עשוי זכוכית ששימש כפינת עישון, עלינו במדרגות לסאונה היבשה, לג’קוזי שהפתיע אותי בגודלו והתקדמנו לעבר המלתחות והסאונה הרטובה. שם באווירה המחרמנת של האדים והחשכה זרמנו ואחרי עשר דקות בערך הוא לקח אותי לאחד התאים הפרטיים. התא הפתיע אותי בגודלו, בחומר הסיכה שהיה לשימוש חופשי, בנייר הטואלט ובאור הקלוש שהיה אפשר לכבות ולהדליק. עברה לפחות שעה כשאמרתי לו שזו הפעם הראשונה שלי ואני אשמח לראות עוד. הוא הבין והלכנו ללוקר שלי ולקחתי את המספר שלו. גברים נכנסו ויצאו ושאלתי אחד מהם מה השעה והוא אמר לי שכמעט שלוש בלילה. “עכשיו באים?” התעניינתי והוא ענה, “חכה מה יהיה פה בשש בבוקר כשהמסיבות נגמרות. כולם מגיעים חרמנים להמשיך לרקוד פה ולהזדיין עם חתיכים”. אז הקשבתי לו וחיכיתי עוד שלוש שעות ובינתיים הספקתי ליהנות עם לא מעט גברים ולחנוך את המקום כמו שצריך…

11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הזמן עבר, קניתי משקה מהבר והוצאתי את הכסף לשלם. הברמן ההורס אמר שאני משלם ביציאה ורק שאל למספר שעל הצמיד. “ככה זה באירופה”, הסביר לי, “ועכשיו גם בישראל”. ביקשתי קונדום וקיבלתי ארבעה, “שיהיה על כל מקרה”. אם הוא לא היה בתפקיד גם בשבילו הייתי מפיל את המגבת. מישהו משך בי ביד, “בוא איתי לג’קוזי” אבל אני סירבתי בנימוס והעדפתי לנוח על הספה וליהנות ממה שראו עיניי: עשרות גברים רקדו ברחבה, חלקם לבשו ספידו להבליט את המקדימה או את המאחורה, אחרים במגבת לבנה רטובה שגם עשתה את העבודה. ראיתי הרבה חתיכים רקדו והתחרמנו עם אנשים ולא עזבו את הרחבה כל הלילה, ממש כמו באומן, והרבה אחרים עברו מאחד לשני או עמדו בכניסה לחדר חושך, מחפשים את האחד הבא.

16

 

 

 

 

 

 

 

הבעיה בתל-אביב היא כמובן המגוון כי ביחס לערים אחרות בעולם, תל-אביב קטנה ואחרי זמן מה בקהילה, כל אחד והזמן שלו, אפשר להכיר את רובה, אם לא דרך המיטה אז בפנים ובעזרת הפייסבוק. כך חששתי שגם יהיה בסאונה, שאגיע ואכיר את כולם, אתאכזב ואחזור הביתה מבויש כמי שהלך לסאונה בשישי בלילה, לא מצא כלום ועוד שילם על זה כסף. והנה קרה דבר מוזר שהמון גברים שהיו בסאונה בכלל לא גרו בתל-אביב. רבים מהם היו בארון ואחרים תושבי הפריפריה, הצפון והדרום הרחוקים, שהגיעו לבלות בסוף-שבוע בתל אביב ואחרי המסיבה המשיכו לסאונה לפרוק יצרים כי אין באמת עם מי לפרוק במקומות האלו.
הייתי בלא מעט סאונות באירופה ואחרי חמש שעות בסאונה התל-אביבית, הרגשתי גאה מאוד במה שהצליחו לעשות בתל-אביב, לפחות מבחינת הסאונות. הישראלים אוהבים לחגוג, בכל סוף שבוע יש מגוון מסיבות שונות, ואחרי המסיבות, אפטרים בדרום העיר, ביפו ואיפה לא. ועכשיו יש גם אפטרים בסאונה באווירה קלילה ומשוחררת מאוד שבאמת מתאימה לכולם. בסאונה אפשר לרקוד, להתחרמן, ליהנות עם החברים, למצוא חתיכים ולא להסתפק רק באחד לחרמנים בינינו, ולהרגיש הכי כיף שבעולם.

 

כתובת: קרליבך 14, תל אביב יפו
טלפון: 03-560-6446
שעות פתיחה: · 0:00–6:00

LEAVE YOUR COMMENT

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *