Home חדשות ישראל הפורנו הישראלי משגשג, ובתעשייה המקומית מתעקשים שהם מוכרים יותר מסתם סקס
הפורנו הישראלי משגשג, ובתעשייה המקומית מתעקשים שהם מוכרים יותר מסתם סקס

הפורנו הישראלי משגשג, ובתעשייה המקומית מתעקשים שהם מוכרים יותר מסתם סקס

0
0

הישראלים אוהבים פורנו, ובעיקר פורנו מקומי, בדומה לסוג שמצלמים בפלורנטין. התעשייה המקומית פורחת, לא מעט בזכות הקהילה הגאה, ואנשיה לא מרגישים כל צורך להתנצל .

פורסם בעיתון הארץ בתאריך :

שעת צהריים מוקדמת בדירה ביפו. במרכז החדר ספה, ועליה יושבים שני צעירים. הם מדברים ברוגע, צוחקים. בקבוק וודקה ניצב בהישג יד. אחד מהם מדליק סיגריה. המצלמה שבקצה החדר, עמודי התאורה והעובדה ששניהם עירומים כביום היוולדם הם אולי העדות העיקרית לכך שזה אינו עוד מפגש בין חברים או נאהבים, אלא סט צילומים של אתר הפורנו הישראלי igay365

"יש עוד הרבה לצלם ואתם מתקשקשים לנו פה", קוטע המפיק את האידיליה הקלילה, רגעים ספורים לאחר שצחק יחד איתם. המפיק — שהוא גם הצלם — יכונה כאן שי. הוא כבר צבר לא מעט ותק בתחום: זה עשור שהוא עוסק בהפקת סרטים למבוגרים. "אני לא מתחרה באתרים בחו"ל שמחזיקים בחורים עם קוביות שנראים מיליון דולר", הוא אומר. "אצלי הכל ביתי, הסרטים שלי חובבניים". הוא לא רואה בכך דבר רע, אלא להפך. "כשאני כותב שסרטון צולם בפלורנטין, שמישהו סטרייט או ערבי — זה נכון", הוא אומר, "כל השטויות האלו נותנות את התחושה שזה מקומי".

הסטטיסטיקה באתר הפורנו הפופולרי בישראל, x–nxx.co.il, מחזקת את דבריו: סקס ישראלי הוא הקטגוריה המבוקשת ביותר על ידי הגולשים. אנשים, מסביר שי, אוהבים פורנו שהם מכירים. מכיוון שזו ישראל, "אני תמיד מחפש שחקנים מזרחים", הוא אומר. "אבל קשה יותר לגייס אותם".

אם בעבר התעסק שי בעיקר בפורנו הטרוסקסואלי, הרי שכיום הוא פונה רק לאוכלוסייה הגאה. שינוי זה נעשה לאחר ששורת תחקירים שהתפרסמו לאורך השנים הפנו זרקור לניצול נשים בתעשייה. "פתאום אתה מגלה שהשחקנית היא אם חד־הורית ושהיא חייבת לעשות את זה בשביל הכסף — לא מתאים לי", הוא אומר, ומוסיף כי גברים פחות חשופים לניצול. פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית ויו"ר תנועת ש.י.ן לייצוג נשים, מסכימה ש"מדובר בעיקר בניצול חמור וקשה של נשים", אך מציינת ש"יש כמובן גם ניצול ואובייקטיפיקציה של גברים".

על פי הסטטיסטיקה באתר הפורנו הפופולרי בישראל, x–nxx.co.il, סקס ישראלי הוא הקטגוריה המבוקשת ביותר על ידי הגולשים. אנשים, מסביר הצלם והמפיק שי, אוהבים פורנו שהם מכירים. "אני תמיד מחפש שחקנים מזרחים, אבל קשה יותר לגייס אותם"

גם אם שאלת הניצול נותרת פתוחה, נדמה שהפורנו הישראלי תמיד היה כאן, גם אם עבר לא מעט שינויים עם השנים. בתחילת שנות ה–2000, כשדיברו על פורנו כחול־לבן עלו מיד שני שמות: מוטי אברהם ורשת חנויות אביזרי המין "סקס סטייל". אלא שבחלוף הזמן, כמו ברוב המדינות בעולם, היקף הסרטונים החינמיים ברשת הפך את ההפקות ללא רווחיות: אברהם נעלם כליל מהרדאר הישראלי (ולדבריו עדיין פועל בחו"ל), ואילו "סקס סטייל" עזבו את התחום. כיום, כשמדברים על פורנו ישראלי, מתייחסים בעיקר לזה שנעשה בידי הקהילה הגאה. ההפקות הללו הן בעיקרן חובבניות — השחקנים משתכרים בין 1,000 ל–2,000 שקל ליום צילומים — אך אין זה בהכרח רע לאחראים להן: לפי נתוני "פורנהאב", מאתרי הפורנו הגדולים בעולם, הצפייה בסרטים חובבניים גדולה ב–24% מזמן הצפייה הממוצע בפורנו.

עדיין "שורד"

מי שייכנס ל–igay365 ייתקל במגוון סרטונים, באורך שונה, כנהוג באתרים מסוג זה. אבל בשונה ממקביליו בחו"ל, אותם פרצופים מופיעים בלא מעט מהסרטים. למעשה, רק עשרה שחקנים, פלוס מינוס, מככבים בתעשיית הפורנו ההומואי בישראל. שחר קורן, בן 31, הוא אחד מהם.

"זה היה סוג של פנטזיה", הוא מחייך בביישנות, ומעביר יד בין שערות ראשו הג'ינג'יות כשהוא מתאר מה הוביל אותו להתחיל לקיים יחסי מין מול המצלמה. "התחלנו לעשות סרט ראשון וזה התגלגל, פעם כן פעם לא". ביום־יום עובד קורן כטבח וזה מקור ההכנסה העיקרי שלו. את הפורנו הוא עושה, כבר שנה, "לגמרי לכיף", כהגדרתו.

לדבריו, נדיר שאנשים מזהים אותו ברחוב, אף שבאתרי הקהילה הגאה הוא יחסית מוכר. אבל כשזה קורה, הוא חש סיפוק: "אתמול קיבלתי הודעה ממישהו, 'רק שתדע שאני אוהב מאוד את הסרטים שלך ואתה מאוד סקסי'. זה כיף לשמוע, זה ממלא". לטענתו, הקהילה הגאה מתאפיינת אמנם בפתיחות מינית, אבל גם לוקה בשיפוטיות. "הקהילה יודעת להשחיר אנשים", הוא מסביר. "אבל אני מי שאני ולא אכפת לי מה אנשים אומרים. אני תמיד אומר לעצמי שאם מדברים עליי סימן שאני חי".

פרופ' אסתר הרצוג: "פורנוגרפיה, זנות וסחר בנשים הם אותה תופעה עם שלוש פנים שונות. בסופו של יום מדובר בקניית סקס, רק שבפורנוגרפיה הטכנולוגיה מאפשרת מכפלות אינסופיות"

זמן רב הוא התלבט אם לחשוף את עצמו כשחקן פורנו, ובהתחלה חשש מהתגובות סביבו. "לאט־לאט הבנתי שזה עשה לי רק טוב", הוא מספר. "חברים שלי קיבלו את זה ואמרו שהם מאחורי תמיד, לא חשוב מה. באותה תקופה לא דיברתי עם המשפחה שלי, ככה שלא היה אכפת לי כל כך מהם".

קורן גדל במעלות־תרשיחא. בגיל 17 יצא מהארון, במה שהוא מגדיר "יציאה מאוד קשה". "המשפחה לא ממש קיבלה את זה. בעיקר אבא", הוא מפרט ומוסיף כי יום אחד החליט פשוט לקום ולעזוב את הבית, "בלי להגיד לאף אחד, עם תיק קטן לתל אביב, בלי כלום. הייתי אצל ידידה שלי חודש ופשוט התגלגלתי כמו שורד כזה. אני עד היום מחשיב את עצמי כשורד".

שידורי הקואופרטיב

אמנם הפורנו הגאה בישראל נעשה בידי הומואים, אך לא רק. בהיקף קטן יותר פועלת גם מור ויטל, מפיקה ותיקה של סרטי פורנו בהשתתפות נשים טרנסג'נדריות (המקיימות, לרוב, יחסי מין עם גברים) שלאורך השנים הוציאה תחת ידיה כ–110 סרטים. גם היא, כמו רבים אחרים בתחום, נדרשה לאורך השנים לתת את דעתה לשאלת הניצול. לדבריה, את התשובה לכך מצאה בסוג החברה שהקימה, מעין קואופרטיב כהגדרתה, שבו השחקניות השתתפו בקבלת ההחלטות. "העסק הזה נוצר על ידי בנות, ככה שכל מה שקרה שם היה תוצאה של החלטות שלנו". זו היתה תחילת הדרך, ומאז העבירה ויטל את עיקר עיסוקה מהתסריטים והעריכה לשידורי סקס חיים — "אתרי המצלמות" — ההופכים ליותר ויותר פופולריים. "זה נחשב יותר אותנטי, יש שיחה, מכירים את הבן אדם שמולך ואם אין כימיה, הלקוח מנתק את השיחה", היא מסבירה. "זו החלטה של שני הצדדים".

פרופ' הרצוג קובלת על האידיאליזציה שעושה ויטל לתעשיית הפורנו. "זו זריית חול בעיניים", היא מבהירה. "גם אם כמה נשים עושות פורנו וחושבות שזה דבר נפלא שנורא מכבד את האדם — פורנוגרפיה היא פורנוגרפיה". לדבריה, "פורנוגרפיה, זנות וסחר בנשים הם אותה תופעה עם שלוש פנים שונות. בסופו של יום מדובר בקניית סקס, רק שבפורנוגרפיה הטכנולוגיה מאפשרת מכפלות אינסופיות". הרצוג מוסיפה כי מי שתומך בתעשיית הפורנו מתכסה פעמים רבות תחת "צביעות, העמדת פנים ושימוש ציני ברטוריקה ליברלית של חופש העיסוק וחופש הביטוי".

קוּל ליאור קולטון, פעילה מוכרת בקהילה הלהט"בית, אחראית לעשרות פרויקטים שאותם היא מקדמת במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב ובהם ערבי אמנות בנושא מיניות קווירית. כחלק מפעילותה היא החליטה להפיק סרט הנשען על מערכת יחסים קיימת בין שתי נשים. "יש לי זוג חברות שצילמו את עצמן מקיימות יחסי מין", היא מספרת. "שאלתי אותן, 'אתן מרגישות שאתן עושות פורנוגרפיה?' הן אמרו שלא". על מנת להציג את הסרט בפסטיבל שהפיקה, חיפשה מונח שינקה אותו מההיסטוריה האלימה שנקשרת בפורנוגרפיה. "לא הצלחנו למצוא לזה הגדרה מילולית קיימת, אז בסופו של דבר קראנו לזה פורנו פמיניסטי, שזה להכניס את ההתנגדות, את הממד הפוליטי", היא אומרת.

שחקן הפורנו שחר קורן: "אתמול קיבלתי הודעה ממישהו, 'רק שתדע שאני אוהב מאוד את הסרטים שלך ואתה מאוד סקסי'. זה כיף לשמוע, זה ממלא"

לדבריה, פורנו שיוצא מתוך מערכת יחסים משנה את המהות שלו. "מבחינתה היא לא עושה פורנו, היא מתעדת את עצמה כמו שמתעדים את הילד רץ בגן", היא מסבירה. "אין בזה בושה, אין בזה את האשה החלשה בתוך המערך, אין בזה אלימות". ויש בזה עוד יתרון, היא מוסיפה, ברגע שהפורנו עובר לתיעוד של יחסים קיימים, הוא מתעלם מהצורך למלא אחר ציפיות מסחריות: "הצורך הוא לא להדליק אנשים. זה אמנם לשימוש חיצוני, אבל הרלוונטיות של מה עושים איתו בחוץ נורא יורדת".

אחת המצולמות בסרט, אלינה ולדימירסקי, אומרת כי הכנסת המצלמה לרגעים אינטימיים קסמה לה ולזוגתה דווקא כלסביות, "שיודעות כיצד נראה עולם הפורנו כיום". לדבריה, היכולת להסיר את הבושה שהחברה כורכת במיניות נשית איפשרה להן "ליצור גבולות חדשים מתוך מקום שלא תלוי בהתניות החברתיות".

עשה זאת בעצמך

בין אם מדובר במצלמות או בסרטים, אתרי הפורנו הישראליים מתפרנסים כיום בעיקר מפרסומות, אומר ל"הארץ" מפעיל האתר x–nxx, שביקש לא להזדהות בשמו. "האתרים החינמיים זוכים להרבה תנועה", הוא אומר, וכמו ויטל הוא מציין את הפופולריות הגוברת של אתרי המצלמות: "הם החליפו את שיחות הסקס שפעם היו פופולריות ובשנים האחרונות הם תפסו תאוצה יחד עם הרשתות החברתיות".

העובדה כי כיום אין כל צורך בחברת הפקה וכל מי שיש לו בבית מצלמה יכול להפוך לשחקן פורנו מטעם עצמו הכניסה לתחום לא מעט "שחקנים עצמאיים" שפותחים אתר משלהם או משתמשים בפלטפורמות קיימות לחשיפה ישירה. אחת מאלה היא אלה קרוס, יצרנית ושחקנית פורנו המחזיקה אתר מושקע ובו כ–700 סרטים, חשבון טוויטר עם כמעט 20 אלף עוקבים ומאות סרטונים בכיכובה באתרים בינלאומיים. בעגה של הפורנו היא נקראת "מלכה" — מתמחה בשליטה ביחסי סאדו־מאזו, ובסרטיה היא מופיעה עם כמה גברים העוטים מסכה על פניהם.

בין הרבים שהחליטו ללכת על מודל עצמאי, נמצאת גם נורית (שם בדוי). "הגעתי לתחום אמנם מצורך כלכלי, אבל לא ממצוקה", היא אומרת ל"הארץ". "היום אני לא חייבת לעבוד בזה כדי להתפרנס ואני עדיין עושה את זה". היא אומרת כי הבושה היא ממנה והלאה: "מין זה חלק מהחיים. חבל בעיני שהחברה מפעילה סנקציות על כל מי שעוסק בסקס. זה צבוע ומתחסד כי עובדה שכולם צורכים פורנו". לדבריה, היא פחות פגיעה מבכל עבודה אחרת, משום שהיא נמצאת בבית, מחליטה על שעות העבודה ושולטת בתנאי ההעסקה שלה. "בעבר עבדתי כמלצרית, אבל הרגשתי כמו זונה", היא אומרת. "היום כשאני עובדת בתעשיית המין אני יכולה להרשות לעצמי לחיות".

כניסה לאתר הבחורים של ישראל : iga365.co.il

פורנו גיי ישראלי







LEAVE YOUR COMMENT

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *